שני משפטים אני לוקחת מהביקור היום במחלקת השיקום ב"שיבא". עמיחי שינדלר שאיבד את שתי כפות ידיו כשהציל את קיבוץ כרם שלום, אמר לי בחיוך: "אני מחכה כבר לקבל פרוטזות לידיים, כדי שאוכל לחבק את הילדים שלי".
יהונתן בן חמו, שאיבד את רגלו מ-RPG בעזה, אמר: "מכירה את המשפט 'באתי לחזק ויצאתי מחוזק'? אז ככה אני מנסה לעשות למי שמבקר אותי כאן. לחזק אותו. אני בתפקיד פה, מנסה לחזק גם את החדשים שמגיעים".
המשפטים האלה מסמלים רוח גדולה, של הפצועים וגם של בני המשפחות: הרבה קושי וכאב, יחד עם ציפייה גדולה לשיפור, אהבה לחיים, תקווה וגם הומור.
(תודה ליעקב ביבלה מהוצאת "אור החיים", שיזם את הביקור. "אני חושב שמחלקים מספיק סופגניות לחנוכה, בואי נחלק ספרים", הוא אמר לי, וכך הגענו לשם היום עם מאות ספרים, מתנה לחנוכה לכל כך הרבה גיבורים. תודה לשימי גשייד ולאורנה שלומוף ולכל ארגון "רחשי לב", תודה לצוות הרפואי המסור בכל המחלקות בשיבא ולפרופ' עמוס תורן על שיחה מרתקת. בשורות טובות)
