שני מפעלי חיים

הוא לא זכה לילדים משלו, ונהג לומר ששני מפעלי-חייו הם הילדים שלו. היום הוא יום פטירתו של הרב מאיר שפירא מלובלין. אלה ה"ילדים" שהשאיר:

  • הדף היומי. החלום שלו היה לאחד את העולם היהודי לרשת גלובלית אחת, שבה לומדים במקביל את אותו דף גמרא. המטרה הייתה לא רק לחבר ולסנכרן את כולם, אלא להראות איך טיפה ועוד טיפה מצטברות לים גדול. דף ועוד דף, ופעם בשבע שנים אדם יכול לסיים את כל התלמוד כולו, על 2,711 דפיו. מעגל הלומדים של הדופק הזה רק הולך וגדל, עד היום.
  • ישיבת חכמי לובלין. הישיבה הגדולה בראשותו הייתה מוסד חינוכי מפואר. בכניסה לישיבה ביקש לכתוב את הפסוק מתהילים: "לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם". וכך הסביר: למה דוד המלך אומר 'לכו בנים שמעו לי' ולא 'בואו בנים'? הוא הרי אמור לקרוא להם אליו כדי שהם ישמעו. ובכן, המבחן האמיתי בחינוך מגיע אחרי שהבנים הולכים. רק כשהתלמידים עוזבים את המסגרת, אפשר לראות אם הם באמת למדו והפנימו משהו. ואולי יש קשר בין הרעיון הזה לבין "הדף היומי", שמיועד למי שכבר הלך ויצא למסע החיים, אבל רוצה להישאר מחובר, רוצה להמשיך לשמוע.

מדהים כמה אדם אחד יכול לעשות ב-46 שנות חיים.
לזכרו.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.