את הציור המקסים הזה הדר גולדין צייר כשהיה נער. זהו ציור של נער, שיושב תחת עץ ומביט בנוף ובטבע ובחי – והופך אותם לניגון. הציור הזה התפרסם השנה לקראת חג הסוכות, עם בקשה לתלות אותו כקישוט בסוכה. הרי אומרים שצריך להעביר לסוכה את כל תחומי חיינו – לאכול בה ולשתות בה ולדבר בה, אז זוהי הזדמנות להכניס לתוך הסוכה גם את המחויבות שלנו להשבת הדר, אורון ואברה.
רינה שנרב עסקה רבות בשעבוד שלנו למכשירים סלולריים. כתלמידת תיכון, היא חשה שהמכשיר שולט בנו במקום שאנחנו נשלוט בו, ולא הפסיקה לחשוב על מיזמים שיפחיתו את זמן המסך, ויגבירו את הקשר האנושי הפשוט. משפחתה מנסה להמשיך את הרוח הזו. בין היתר, הפיצו כעת לקראת סוכות את הפרסום הזה: "מתנתקים כדי להתחבר" – משאירים את הסלולרי בבית ונהנים מזמן איכות בסוכה.
הדר נפל ב"צוק איתן", רינה נרצחה בפיגוע. שני צעירים שהצליחו להותיר מורשת, שתי משפחות שמנציחות אותם באופן מעורר השראה, שיכול לשדרג את החג של כולנו. חג שמח.
