השלט הקטן והצנוע הזה שמישהו מחזיק ביד, מבשר על אחד האירועים המרגשים שאפשר לחשוב עליהם:
"ברוכים הבאים לסיום ה-6 של הש"ס של החברים דוד ביאלה ואשר גורן. תזכו לבריאות טובה, נחת מיוצאי חלציכם ולהמשיך להגדיל תורה ולהאדירה".
שני חתני השמחה שנערכה בימים אלה הם תושבי כפר מימון. אשר, 84, הוא ניצול שואה. יליד הונגריה, שעבר שתי צעדות מוות בשלג מקפיא ושרד, עלה לארץ בגיל 8 למוסדות של עליית הנוער והיה ממקימי כפר מימון.
דוד, 91, הוא דור שישי בארץ. יליד ירושלים, לוחם בפלוגה הדתית של מחתרת הלח"י, בוגר ישיבת "מרכז הרב", שעבד במשך עשרות שנים כחוקר במפעלי ים המלח.
שני החברים לומדים יחד 42 שנה, ומסיימים יחד את הש"ס, ששת סדרי המשנה שמרכיבים את התלמוד כולו, בפעם השישית.
בפרשת השבוע מסופר איך כל אחד צריך לחבר את הסיפור הקטן שלו לסיפור המשותף שלנו, במעמד הבאת הביכורים. תסתכלו רגע על הפנים שלהם ותראו את הסיפור המדהים של כולנו: גבורת הגוף וגבורת הרוח, חיים של התמדה, צניעות, בנייה וחברות, 42 שנים של מפגש יומי עם חכמי התלמוד.
מזל טוב, דוד ואשר. ולהתראות בעזרת השם בסיום הבא.
