שלמסע הזה יהיה סוף טוב

טקס הפרחת המשאלות בסופו של המחנה. צילום: זיו אהרוני.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתבתי השבוע על זוג עולים חדשים שהכיר באולפן קליטה והתחתן. הם חיברו את הדברים לפרשת השבוע, "מסעי", ולמסעות חייהם שהשתלבו פה בארץ. אבל מה קורה כשהמסע מפרך? מה קורה באמצע המסע, בקושי, בכאב?

השבוע התקיים מחנה הקיץ של עמותת "עזר מציון", שאירח למעלה מ-120 משפחות שבהן ילד או הורה חולה סרטן. הרב חנניה צ'ולק, מייסד "עזר מציון" שגם איבד את רעייתו לאה למחלה, ביקש להעביר למשפחות מסר שכתב הבעל שם טוב על הפרשה, שמפרטת את כל מסעות עם ישראל במדבר:

"כל המסעות הם אצל כל אדם מיום היוולדו עד שובו אל עולמו. כי מיום הלידה והוצאתו מרחם אמו הוא בחינת יציאת מצרים, ואחר כך נוסע ממסע למסע, עד בואו לארץ החיים העליונה. ובוודאי נכתבו המסעות בתורה להורות הדרך הישר לאיש הישראלי".

מהרגע שבו נולדנו, הסביר הרב צ'ולק, אנחנו יוצאים למסע. לעתים הוא קשה ומאתגר, לעתים יש בו תחנות קשות שלא בחרנו להגיע אליהן, אבל זוהי "יציאת מצרים" שלנו, מהתמודדות להתמודדות, עד 120. לכל אדם המסע הפרטי שלו. עליו לנסות להתרומם ולהתחזק וללמוד מכל תחנה בדרך, גם מהתחנות הכואבות, בתפילה ובתקווה שלמסע הזה יהיה סוף טוב.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.