עמותת "יד שרה" דיווחה אתמול על יממה של שלוש טרגדיות: איש בן 60 אותר בביתו בירושלים, שבועיים אחרי שנפטר. אישה בת 71 ובנה בן ה-51 נמצאו ללא רוח חיים בדירתם בחיפה. ככל הנראה הבן נפטר, ואמו נפטרה אחריו פשוט כי לא היה מי שיטפל בה.
המטרה אינה לדכא אתכם על הבוקר, אלא לגרום לכולנו לשים לב כבר היום ולתקן את המציאות הזו. כל אחד יכול להיות מודע לשכנים עריריים, בודדים, מבוגרים, וגם לבדוק מדי פעם מה שלומם.
חז"ל מספרים לנו שיש גישה לחיים שנקראת: "שֶׁלִּי – שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּךָ – שֶׁלְּךָ". כלומר: חיה ותן לחיות. אני לא מתעסק בחיים שלך, ואתה אל תתערב בחיים שלי. לכאורה זה בסדר גמור, אבל חלק מהפרשנים מכנים את הגישה הזו "מידת סדום". זו הייתה הגישה של הערים סדום ועמורה, שנחרבו לבסוף: אתה אולי לא לוקח מאחרים, אבל אתה גם לא דואג למי שבמצוקה.
אברהם אבינו, איש החסד, מציג בפרשות השבוע שקוראים כעת גישה אחרת: "שֶׁלִּי – שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ – שֶׁלְּךָ". הוא יצא מעצמו וחיפש איך אפשר לתקן ולהאיר כל דבר, לסייע בכל מצוקה, בנתינה גשמית של אוכל ושתייה וגם בנתינה רוחנית של אוזן קשבת, אכפתיות, חינוך ואמונה. אנחנו קוראים לו עד היום "אבינו". הלוואי שנלך בדרכיו. הלוואי שלא נשמע יותר כותרות כאלה.
