שלושה דברים מפתיעים שמעתי אתמול מהזמר אברהם פריד, שהשתתף בזום של סדנת "מתחדשות" לנשים:
• כששאלתי אותו איך הוא מצליח להתחדש לאורך עשרות שנות קריירה, הוא ענה שהתחדשות היא לא לעשות בכל פעם משהו אחר, אלא לעשות את מה שאתה עוסק בו – טוב יותר: "אנשים מנסים להמציא את עצמם, במקום לדבוק בשליחות שלהם ולמצוא את ההתחדשות במקום שבו הם נמצאים. זה כמו בתפילה. המילים לא משתנות, אתה צריך להשתנות, למצוא את הטעם. אני שר באנגלית, בעברית, באידיש, עושה דואטים, אבל נשאר בתוך התחום שלי. ואם אני צריך לשיר את השיר שלי 'תניא' בפעם המיליון, אני אומר לעצמי שבהשגחה פרטית קיבלתי עוד הזדמנות לשיר 'תניא', ברגע הזה".
• כשביקשתי לדעת על האגו והכבוד והפרסום בתחום שלו, פריד אמר שהוא ממש לא חושב שזה מגיע מהיצר הרע של האדם: "אנשים רוצים להצליח, בכל תחום, וזה טבעי, זה בסדר גמור. זה לא דבר שלילי. צריך רק לפעול ולהתפלל שנגרום קידוש השם, שנשפיע טוב, שנעשה נחת רוח".
• לסיום ביקשו המשתתפות לדעת איפה אפשר לשמוע אותו כחזן בראש השנה וביום הכיפורים. התשובה הייתה מפתיעה: "אני מתפלל בפינה בבית הכנסת שלנו בשכונת קראון הייטס בניו יורק, לא לפני העמוד, לא עובר לפני התיבה. עומד בצד בשקט כאחד המתפללים, ולא מודאג איך הקול שלי נשמע. לאורך השנים היו הצעות רבות, אבל אני רוצה להתרכז בתפילות שלי, בכוונות שלי. כל השנה אני על הבמה, בימים הנוראים אני מופיע רק לפני ריבונו של עולם".