מזל טוב, בשבת מסיימים לקרוא את ספר בראשית. החומש הראשון בתורה מסתיים בפרידה של יעקב מבניו ומנכדיו, ובברכות נפלאות שהם שומעים מפיו. חלק מהפסוקים האלה הפכו למפורסמים מאוד לאורך השנים:
• הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יעקב מברך את נכדיו, אפרים ומנשה, הנערים שגדלים במצרים כבנים של יוסף. הברכה היא שבכל מקום אליו יגיעו ייקרא בהם השם שלו ושל אברהם ויצחק. שבכל הגלויות, ממצרים דרך לונדון ועד מנהטן, וגם בירושלים ובתל אביב, נתנהג כולנו כצאצאים של יעקב אבינו.
• בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן. הביטוי "בלי עין הרע" מתחיל כאן. פרשנינו מספרים שעין הרע לא שלטה ביוסף הצדיק. מדוע? כי לו עצמו הייתה עין טובה. הוא ראה הכול באופן חיובי, מיטיב, מחבר. גם כשהאחים שלו זרקו אותו לבור, גם כשהושלך לכלא, הוא ניסה לראות את הטוב. והוא הצליח, בלי עין הרע.
• כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם. ובסיום מעמד הברכות, כמה חשובות המילים "איש כברכתו". כל אחד והברכה האישית שלו, והשליחות המיוחדת שלו בעולם. 12 שבטים – מאוחדים אבל שונים. זו צוואתו של יעקב.
וכמו שנהוג להכריז בסיום של חומש: חזק, חזק ונתחזק! שבת שלום.
