שלא נפספס

צילום: פלאש90
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מה מעכב את הגאולה בחיינו? מה תוקע את יציאת מצרים? לא רק פרעה, אלא גם אנחנו. בפרשת השבוע משה רבנו מגיע אל העם ובפיו בשורת החירות הנפלאה, אבל זו התגובה שהוא מקבל: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". איזו אכזבה.

יש כאן שני אויבים, שלא אפשרו להם לצאת לחירות: גם עבודה קשה פיזית, וגם קוצר רוח נפשי. הגוף היה עייף, אבל גם הנפש. לא נותר להם פנאי ומקום בלב לחלום חלומות גדולים. הדחוף תפס את מקומו של החשוב.

פרשני הפרשה קוראים לנו לשים לב לשני האויבים האלה, קוצר רוח ועבודה קשה, שלא נפספס את יציאת מצרים שלנו. מה אפשר לעשות? חז"ל מספרים שהשבת היא אחת הדרכים לצאת ממצב כזה. שבת מנטרלת גם את העבודה הקשה, כי לא עובדים בה עבודה פיזית, וגם את קוצר הרוח, כי לא מחוברים במהלך היממה הזו לכל הפושים, ההתראות, הלחצים והסחות הדעת של היומיום. ככה אפשר לפנות מקום לרוח, לתוכן, לחלומות.

שבת שלום.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.