מכירים את זה שאומרים לנו כשאנחנו קטנים להתרחק מחברים רעים? מכירים דיבורים על "לחץ חברתי" ומשפטים כמו "הוא ילד טוב, זה רק החברים שלו"?
כשהתורה מתארת איך השבטים הסתדרו סביב המשכן, זהו (כרגיל) לא רק תיאור טכני. יחסי השכנות והחברות האלה השפיעו רבות: חז"ל מסבירים שהשבטים יהודה, יששכר וזבולון חנו סמוך למשה ולאהרון – ובעקבות זאת הפכו לתלמידי חכמים גדולים בעתיד. שבט ראובן, לעומת זאת, חנה סמוך למשפחת הקהתי שממנה יצא קורח – וכתוצאה מכך נגרר להצטרף למרד של קורח נגד משה. רש"י מסיק מכך שני לקחים ברורים:
"אוי לרשע ואוי לשכנו" וגם "טוב לצדיק וטוב לשכנו".
כלומר, כבר במדבר הפרשה מראה כמה רבה ההשפעה החברתית והסביבתית. מי שאתה בוחר לגור לידו או להסתובב איתו הוא בסופו של דבר מי שאתה בוחר להזדהות איתו, והוא לא משפיע רק עליך אלא משפיע לדורות, על כל הצאצאים והגורל המשפחתי.
לפי הדוגמאות ההיסטוריות שרש"י מביא, ההשפעה האדירה הזו של החבר או השכן, היא חזקה מאוד לשני הכיוונים – גם לרעה וגם לטובה. שבת שלום!