שבעה על סגן ירון צ'יטיז, סמ"פ בגבעתי, שנפל בקרב בעזה.
בתמונה: אחיו הרב דורון צ'יטיז, איש חינוך שהכרנו במחנה קיץ בארצות הברית.
ולמה הוא מחייך ככה? כי הוא נזכר במשפט שירון אמר להם.
ירון חזר הביתה לרעננה רק פעם אחת במהלך המלחמה, לשבת. במהלך השבת הזו כל המשפחה, שעלתה מדרום אפריקה, הייתה ביחד. ופתאום באמצע סעודת השבת ירון דפק על השולחן ואמר: "מה זה? למה אנחנו לא שרים? אין מצב שבעזה שרים יותר שירי שבת מאשר כאן!".
מתברר שירון וחייליו, כשלא היו בפעילות, השתדלו שסעודות השבת יהיו משמעותיות. אוכל משובח לא היה, אבל דברי תורה ושירים – היו המון. הרב דורון מספר שאחרי המשפט הזה של אחיו הם כולם התחילו לשיר בהתלהבות, בהתרגשות, בשמחה, כמעט כל שיר שבת שהם מכירים.
זו הייתה השבת האחרונה של ירון בעולם הזה.
הרב דורון אמר לי בשבעה: "אני מבקש מכל מי שיקרא את הדברים לזכור את הבקשה של ירוני אחי. זו צוואה של חיים, של שמחה, של שבת, של יחד. תשתדלו בשבת הקרובה לשיר יותר, עוד שיר אחד, מה שאתם אוהבים".
שבת שלום.
