שיעור חינוך ראשון

מסלול ראשון
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מכירים את זה שילדים רוצים להיות תמיד ראשונים? מתחרות ריצה שבה הם חייבים להשיג, ועד הרצון לקבל ראשונים ממיץ הענבים של הקידוש? עוד לפני שמשהו בכלל מתחיל, הם כבר מכריזים "אני ראשון!". זהו יצר בסיסי, אפילו מתבקש. פרשנים רבים כותבים שמצוות הביכורים שמתוארת בפרשת השבוע ("כי תבוא") - נוגעת בדיוק בנקודה הזו בנפש שלנו. אדם יוצא מביתו ורואה בשדה שלו פרי ראשון. האינסטינקט שלו הוא להכניס אותו הביתה ולאכול אותו מיד, כי הרי "אני ראשון!". אבל הוא מתבקש לעשות משהו הפוך לגמרי - לקחת איתו את פירות הביכורים ולעלות בתהלוכה חגיגית לירושלים להודות עליהם.
הרמב"ם כותב על כך:

"מקרא ביכורים יש בו מידת הענווה, שהוא לוקח סל על כתפיו ומודיע חסדי השם".

והאברבאנל כותב:

"הביכורים חביבים מאוד אצלו, ולכן ציווה שיכניע את יצרו".

ענווה, הכנעה, הכרת הטוב, כל אלה מלמדים אותנו שביכורים הם לא רק השיר "סלינו על כתפינו" מהגן, והם לא קשורים רק לחקלאים בימי התורה. זה שיעור חינוך ובו תפיסת עולם שלמה נגד אגואיזם, בעלות ורכושנות-יתר.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.