שהחיינו

"שלום סיון, זו חגית ריין. לפני 14 שנה, בערב ראש השנה, התכוננתי להדלקת הנרות. זה היה כחודש וחצי אחרי שבני, בניה ריין, נפל במלחמת לבנון השנייה. מול נרות החג מברכים גם 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. עמדתי מול הנרות והרגשתי שאני לא מסוגלת לברך באופן אמיתי. רציתי לברך מהלב, והרגשתי שזה יהיה מזויף. על מה עליי לומר 'שהחיינו'? על כך שהבן שלי נהרג? עמדתי מול הנרות עם דמעות בעיניים. התפללתי שאקבל כוחות או תובנות נכונות, כדי לברך בשמחה.

אחרי זמן שנראה לי כמו נצח, הסתכלתי פתאום מסביב. ראיתי את שבעת הילדים שלנו, את החתנים, את הכלות, את הנכדים, ופתאום הבנתי: כן, שהחיינו. תגידי תודה על כל ה'יש' הזה, על השפע הרב בחייך, שהוא ממש לא מובן מאליו. הרגשתי שהלב נפתח, והשמעתי צעקה: 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!'. נראה לי ששמעו אותי עד קלקיליה… אני משתדלת שההבנה ההיא מאותו רגע לא תחלוף, אלא תהפוך לתפיסת עולם. הלוואי שנצליח כולנו גם השנה להרים את ראשנו, לראות גם את הטוב בתוך המשבר, ולשמוח שהגענו, חיים וקיימים, לראש השנה תשפ"א".

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.

מתחילים מייד אחרי החגים!

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.