היום לפני 4 שנים נפטרה חני וינרוט, שההתמודדות שלה עם מחלתה הייתה השראה לרבים. הנה פירוש עמוק שלה על פרשת השבוע: בסוף המאבק הלילי והקשה של יעקב עם המלאך, יעקב מקבל שם חדש – ישראל. פרשנים רבים כותבים על כך שהמפגש עם הרוע, המאבק עם האויב – מרומם את האדם ומעניק לו מהות חדשה, טובה יותר. הצרות הן דבר שמחשל וחושף כוחות גנוזים.
אבל חני ביקשה להשתמש בפירוש הזה בעדינות, וכתבה כך: "חשוב לי להדגיש שאת ה'פטנט' לבחור בטוב, אנחנו יכולים לתרגל רק על עצמנו. אם מישהו מנסה ללמד אותי שהמחלה היא מתנה, אכעס עליו מאוד. אני לא אומרת שזה לא נכון, המחלה בהחלט מביאה לאדם הרבה אמת, אבל עדיין, יש דברים שמותר לנו לומר לעצמנו ולאחרים אסור לומר לנו. אישה יכולה לומר 'איזו שמנה אני', אבל אוי ואבוי לבעלה אם הוא יאשר זאת... כשמישהו מתלונן על סבל – הוא לא זקוק שנלמד אותו כמה ברכה יש בו. זה לא התפקיד שלנו, תפקידנו לחוש הזדהות, להשתתף בכאב, לא לגמד אותו. אל תבוא למישהו אחר ותגיד 'הניסיון מחשל אותך'. תהיה אמפתי, מכיל, עוזר.
אבל באופן אישי, כשקורה לנו משהו רע, כדאי להשקיע מחשבה ולמצוא את הטוב בקושי, כדאי לנסות ולראות, בינינו לבין עצמנו, איך אנחנו צומחים מזה".
לזכרה.
