היום תענית אסתר. מחר פורים. אביתר גלאי מישיבת מעלה אדומים כתב לי כך:
"מול הגזירה של המן במגילת אסתר והניסיון להשמיד את כל היהודים, מרדכי היהודי מבקש מאסתר שתלך למלך אחשוורוש ותתחנן על הצלת עמה. בתגובה, אסתר אומרת לו קודם כל: 'לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים'.
המסר של אסתר מאוד חד: אני לא יכולה להתחיל לנהל דו-שיח עם האויב, אם העם לא מאחורי. כדי ללכת אל המלך ולהציל את העם, אני צריכה שעם ישראל יהיה כאחד, יתפלל עליי, יהיה מחובר לסיפור, יתמוך בי מבחינה רוחנית.
היום הזה, תענית אסתר, נקבע לזכר הצום של אסתר לפני שבאה אל המלך. חשבתי שאולי מתאים להקדיש אותו למשפט הזה: 'לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים'. לפני כל הוויכוחים (שחשוב לקיים), לפני כל הרעיונות הגדולים והאידיאולוגיה שיש לכל אחד, לפני כל התפילות והבקשות שנהוג לבקש ביום התענית, כדאי לייחד רגע אחד של מחשבה לכך שאנחנו באמת אחד. אין לי יותר מדי קשרים, אבל נראה לך שאפשר לגלגל את המחשבה הזאת הלאה?".
