שבוע לאסון מירון. בפרשת השבוע מופיעות גם מילים שקשה לקרוא. לצד הברכות, יש גם תיאור של קללות ותסריטי אימים שעלולים להתרחש. שימו לב למצב שמתאר אחד מן הפסוקים: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב – וְרֹדֵף אָיִן". התורה מתארת כאן מציאות מקוללת שבה אנחנו רצים ונופלים זה על זה, בלי אויב חיצוני. נשמע מוכר.
אבל רש"י, בפירושו לפסוק העצוב הזה, דווקא מזכיר כלל משמח: "כל ישראל ערבים זה לזה". כלומר, אם אחד יכול להחליש ולהפיל את השני, הוא גם יכול לחזק אותו. הרבי מלובביץ' מסביר שרש"י הטמין לנו פה נחמה, בתוך הקללה הקשה: אנחנו קשורים וקרובים לא רק פיזית, אלא גם רוחנית. וממש כשם שאנחנו יכולים ליפול ביחד, אנחנו גם יכולים וצריכים לקום ביחד.
שבת שלום.
