הדבר הכי מעשי שאפשר לעשות – זה לחלום. קודם כל לחלום. יעקב אבינו יוצא בפרשת השבוע לראשונה מהסביבה הביתית אל העולם הגדול שבחוץ. הוא בורח מאחיו הרשע עשיו, הוא יוצא לחפש כלה, הוא הולך לעבוד שנים רבות אצל לבן, אבל הפרשה מספרת שקודם כל הוא ישן וחולם.
בחלום הוא רואה את סולם יעקב המפורסם, סולם שניצב ארצה, אבל ראשו מגיע השמימה. זהו מסר גדול על חיבור השמיים והארץ. יעקב שומע הבטחות נפלאות על עתידו ועל עתיד האומה כולה. וכשהוא קם, כתוב: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ". רש"י מסביר: "כיוון שיעקב נתבשר בשורה טובה – נשא ליבו את רגליו, ונעשה קל ללכת".
איזה ביטוי יפה. הלב נושא את הרגליים. כי כשיש לאדם חלום, הנפש משפיעה על הגוף והוא מקבל כוחות מיוחדים להמשיך בדרך. יעקב אבינו מזכיר לנו כמה חשוב לפעול מתוך חיבור לתוכנית, לחזון, למשמעות ולשליחות. כשיש סיבה ותכלית – מקבלים גם כוחות גדולים לעשייה, והלב נושא את הרגליים.