צריך גם מעשים

צילום: פלאש90
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בואו נודה, לאדם המודרני קשה להבין את נושא הקורבנות.

למה צריך להקריב חיות? מה לערכים הנעלים של היהדות ולמשהו שנראה מהצד כמו בית מטבחיים, חלילה? אין לי כמובן תשובה חד משמעית, והשאלה הזו תלווה אותנו לאורך ספר ויקרא שהתחלנו אתמול, אבל הנה הסבר אחד מעניין, בעברית יפה.

כך נכתב ב"ספר החינוך" על הקרבת הקורבן (מייד אחרי הטקסט, אתרגם אותו לעברית עכשווית):

"הלוא אמרנו כי עיקרי הלבבות תלויים אחר הפעולות, ועל כן כי יחטא איש, לא יטהר לבו יפה בדבר שפתיים לבד, שיאמר בינו ולכותל: 'לא אוסיף עוד'. אבל בעשותו מעשה גדול על דבר חטאו, לקחת ממכלאותיו עתודים ולטרוח להביאם אל הבית הנכון אל הכוהן, וכל המעשה הכתוב בקרבנות החוטאים, מתוך כל המעשה הגדול ההוא – ייקבע בנפשו רוע חטא, ויימנע ממנו פעם אחרת".

כלומר, בלשוננו: עיקר התחושות בלב תלויות במעשים בפועל, ואם אדם חוטא, הוא לא יכול לנקות את לבו רק בדיבור, ובאמירה בינו לבינו 'לא אחטא שוב', אלא עליו לעשות מעשה גדול, לקחת בקר מתוך הרכוש שלו ולטרוח ולהביא אותו לירושלים, ומתוך העשייה הרבה הזו – הנפש שלו תקלוט כמה החטא הוא דבר רע, והוא יימנע ממנו בעתיד.

בקיצור (וזה עיקרון חינוכי שנכון גם בעולם שאין בו קורבנות): מחשבות ודיבורים והחלטות זה לא מספיק, צריך גם מעשים.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.