פרופורציות!

תצלום של הנגב
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בזמן אמת, הכל נראה דרמטי וטוטאלי. הכול מושלם, או הכול גרוע. פרשת השבוע החדשה, פרשת "מסעי", פותחת במילים: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". משה רבנו מתחיל לספור ולמנות את כל התחנות שהעם עבר בדרך הארוכה. 42 נקודות ציון, לאורך 40 שנים. כל שם וכל מסע מזכיר לעם את מה שאירע באותו מקום – כמה היה טוב או רע, מה היו הניסיונות והמצוקות, מה היו האתגרים והלקחים.
פרשנים רבים מתבוננים במילים "אלה מסעי" כמסר לכל קורא של הפרשה: ערב הכניסה לארץ, התורה גורמת לנו לעצור ולהתבונן היטב בקורותינו עד עתה. לשחזר. במבט לאחור, הפרופורציות משתנות. דברים חדשים מתגלים, דברים קטנים מתבררים כציוני דרך חשובים, בעוד דברים עצומים מתגמדים פתאום. היכרויות, פרידות, עבודות, משברים, הצלחות - הכול נראה אחרת, ופתאום אפשר לראות גם איך אירועים רבים שחשבנו שהם שליליים דווקא קידמו אותנו.
המסר פה הוא גם אישי (לא לבדוק הכול רק תוך כדי תנועה, אלא לעצור מדי פעם לחשבון נפש, להתבוננות) אבל גם לאומי (ואין כמו הימים אלה, ערב תשעה באב, לנקודת מבט רחבה יותר על תהליכים בני אלפי שנים שהעם שלנו עובר). "אֵלֶּה מַסְעֵי", אומר משה רבנו, וקורא גם לנו להתבונן במסעות שלנו.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.