למעלה מ-74% מהישראלים מדליקים נרות חנוכה, לפי הסקר האחרון. זה נתון מדהים, אם מסתכלים על העולם בכנות: הרי שום אנטיוכוס לא רודף אותנו ואוסר עלינו לחיות כיהודים. איך משמרים את האש של המכבים, את ההתלהבות, כשכבר אין שום "אסור" והכל "מותר"? כשהסביבה משדרת לך: "אחי, תעשה מה שבא לך, זה לא משנה"? הסיפורים על אבותינו שהתחבאו ונרדפו הם מרגשים וחשובים – אבל מה איתנו? קל לשמור על הזהות כשאתה במלחמה מובהקת של רעים מול טובים. בעולם הפתוח הכול מבלבל ומורכב יותר, וקשה ליצור זהות חזקה.
היום, כשאומרים "קנאות" או "מסירות נפש", אנחנו חושבים בעיקר על בן לאדן או נסראללה, על אידיאולוגיה שמקדשת את המוות. אבל איך מקדשים את החיים? איך היהדות יכולה להדליק אש חיובית, של תורה וחסד ואור? כל שנה מחדש בחנוכה מתברר שיש רוב עצום שמעוניין להמשיך את הסיפור של החג הזה, מדור לדור. אנחנו רוצים לשמור על ערכי אבותינו החשמונאים, גם בעולם שבו אין אנטיוכוס, לא כי אנחנו מתחבאים מפני הגזירות, אלא מתוך שמחה ורצון ואהבה. אל תמעיטו בחשיבות של נרות חנוכה. גם זה – סוג של גבורה בימינו. חנוכה שמח.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי, טלוויזיה
- חנוכה
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי, טלוויזיה
- עוד פוסטים בנושא חנוכה
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
