ערב פנויים-פנויות? באמצע מלחמה? לבוא לדבר עם רווקים? מה הקשר עכשיו?
אבל בערב עצמו, מול יותר ממאה צעירים וצעירות, הבנתי. אם מדברים על בנייה ושיקום והתחדשות בחברה הישראלית, אז זה ה-זמן לערבים כאלה.
"חמאס חילל פה את הבתים, שבר את המשפחות, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לבנות בחזרה", אמרה לי אחת המשתתפות.
"באתי מהמילואים לכמה שעות", אמר לי מישהו אחר והוסיף בחיוך: "כמה כבר אפשר לראות סרטונים של חתונות של אחרים בשטח?...".
אמרתי להם שלראות אותם כאן, בערב הזה – זו תמונת ניצחון בעיני. הכי קל להישאר בבית מול הסלולרי, אבל הם בחרו בעשייה ולא בבהייה. הם בחרו להתלבש, להתארגן, לצאת ולתת סיכוי – מתוך כל החושך – לאהבה.
בשורות טובות.
