איתן עומר, גיאוגרף ומורה דרך, שיתף אותי השבוע בפרט היסטורי מרתק שהוא מספר למטיילים:
האחים זרקו את יוסף לבור ומכרו אותו באזור עמק דותן. היחסים בין האחים הגיעו לשנאה, הפקרה, כמעט הריגה. פרשנינו מסבירים שזה החטא החמור ביותר שמופיע בתורה בתחום שבין אדם לחברו, ושהוא משפיע עלינו לרעה עד היום, ביחסים בין השבטים השונים בעם.
מתברר שבימי מלחמת העולם השנייה, טרגדיה אחרת אמורה הייתה להתרחש בדיוק שם. כידוע, צבאות האויב הנאצי התקרבו למצרים. ביישוב היהודי הייתה אז דאגה רבה, ובצדק. המופתי חאג' אמין אל חוסייני הרי פגש בהמשך את היטלר בברלין, ושניהם תכננו יחד להשמיד את היהודים גם באזור הזה של העולם. העיתונאי חביב כנען מביא בספרו "200 ימים של חרדה" את התוכנית האופרטיבית של המופתי: להקים בארץ מחנה השמדה גדול, כמו באירופה. איפה? בעמק דותן. המשרפות יועדו לכל יהודי היישוב העברי, וגם ליהודים מארצות האיסלאם שמסביב, מעיראק ועד מצרים. מי שתכנן למחוק את היהודים מהמזרח התיכון הפסיד. לא מחנה השמדה הוקם פה, אלא מדינה יהודית.
המדריכים שלוקחים היום מטיילים לעמק דותן מספרים את הסיפור, ומספרים גם על הזעקה שזעק שם יוסף באותם ימים, הזעקה לאחווה בין השבטים, שעדיין מהדהדת: "את אחיי אנוכי מבקש".
