על תרומות קטנות

אחד העקרונות בספר ויקרא, שעוסק בקורבנות, הוא שגם קורבן קטן שמביא אדם עני - נחשב מאוד. כל תרומה היא משמעותית. הכוונה והמחשבה חשובות לא פחות מהכמות. הבוקר מפרסמת הכתבת ענבר טוויזר את הסיפור המקסים הבא: וי קאופו מתאילנד קיבל אשרת עבודה של 5 שנים בישראל ועבד במסעדת "ג'אפן ג'אפן" בתחנה המרכזית בירושלים. הוא ראה שם בני נוער רבים אבודים, משוטטים, שיכורים, והחליט לנסות לעזור. במשך שנים הוא שם בצד מטבעות של עשר אגורות מתוך משכורתו. בימים אלה, לפני שטס בחזרה הביתה - נתן לאחראי המשמרת שלו מזוודה כבדה, מלאה במטבעות, וביקש: "תתרום את הכסף לנוער בסיכון". המזוודה העמוסה הועברה השבוע לעמותת "עלם", שם עדיין לא סיימו לספור את המטבעות. הסכום הכולל לא עולה כנראה על כמה מאות שקלים, אבל התגובה של העמותה היא העיקר: "בני נוער בסיכון מסתובבים שעות רבות באזורי תחנות מרכזיות, כי שם הכי קל להיות 'שקוף'. כולם ממהרים וחולפים על פניך, ואף אחד לא עוצר להסתכל. פתאום מגיע וי התאילנדי ומוכיח שיש מי שרואה אותם".