על פלא שעובר מדור לדור
צילום: פלאש90

החלק השני של הפרשה עוסק בחגים – פסח, סוכות, שבועות, יום כיפור, ראש השנה. הנה קטע מעורר מחשבה על פסח, מתוך הספר החדש "בדעה צלולה" ובו מאמריו של אורי אליצור ז"ל (מי שעוקב מבין שכבר כמעט סיימתי אותו):

"מחקרים אומרים שלמעלה מ-90 אחוזים מן היהודים בישראל יושבים לשולחן הסדר וקוראים את ההגדה. זה מפליא. אנשים שלא מקפידים לא על שבת ולא על כשרות – והנה (כמעט) כולם עושים את סדר הפסח וקוראים – מי יותר מי פחות – את הטקסט הלא קל ולא לגמרי מובן של ההגדה, על כל הארמית וכל ההיגיון הדרשני והזר שבה. זו עובדה סטטיסטית, שנבדקת מחדש כמעט כל שנה. מכל המצוות שבתורה, עשה ולא תעשה, דווקא סדר הפסח ממשיך להישמר. פלא. אם לשפוט לפי הסרטים והסיפורים המתארים את ליל הסדר כמפגש מעיק וטעון בין בני משפחה זרים זה לזה, נראה שחלק מהאנשים העושים סדר תוהים בעצמם למה הם עושים את זה. בעיתונים אפשר למצוא כל שנה את הכותבים שמוכרחים לספר כמה רע היה להם בסדר, ולהסביר שהם ממשיכים ללכת ל'דבר הזה' רק בשביל לא להרגיז את ההורים. אבל עוברות שנים, והילדים שלהם באים אליהם לסדר, והם עצמם כבר ההורים שאסור להרגיז, והם ממשיכים לשבת לשולחן ולקרוא את ההגדה. פלא. אל תספרו לאף אחד ואל תעוררו, אבל יש עוד פלא אחד כזה, אח של פסח: ברית המילה. זו מצווה עוד יותר קשה ויותר מוזרה לאדם חילוני מודרני, ובמיוחד בדור הזה שבו הילד הוא מלך עטוף בצמר גפן של הגנה מכל כאב, וטובל ברחמים ובהערצה של הוריו. ובכל זאת מקיימים אותה כמעט מאה אחוזים של היהודים, כולל החילונים להכעיס ולכעוס. מטביעים בילדיהם סימן בלתי נמחה לכל החיים שאומר 'יהודי אני', ולא מותירים אפשרות לבחור את זהותם בעצמם. עוד פלא. הקשר הרעיוני וההלכתי בין הפסח והמילה, ייחודן של שתי המצוות האלה כמצוות עשה שיש בהן כרת, ידוע ללומדי תורה. הפלא הוא שהדבר ידוע באינטואיציה גם ליהודים שדבר מכל זה לא לימדו אותם לא בבית ולא בבית הספר, כי גם להורים שלהם ולמורים שלהם הדברים לא ידועים. אבל איכשהו בלא יודעין הידע זורם בוורידים מדור לדור".

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.