על סנדל וסנדביץ'

קיבלתי הרבה תגובות על מה שנכתב כאן אתמול, על בקשתו של יעקב מאלוקים: וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. הנה רק כמה פנינים שלכם:

* הקורא ישראל כתב: "הכוונה במילים 'לחם לאכול ובגד ללבוש' היא גם: שיהיה לי מספיק, כדי שאוכל לתת גם לאחרים. יהיה לי לחם וגם אתן לאחרים לאכול, יהיה לי בגד וגם אעזור לאחרים כדי שיהיה להם מה ללבוש".

* לאה מפתח תקווה כתבה: "לפעמים יש לך לחם ובגד, אבל אתה לא מסוגל להשתמש בהם. זה לא מובן מאליו. לכן יעקב מבקש לחם – ושאהיה מסוגל לאכול, בגד – ושגם אוכל ללבוש אותו. אצלנו כשקונים נעליים מברכים את הקונה: 'תבלה ותלך בדרכים ישרות'. תבלה את הנעליים כלומר תהפוך אותן בלויות. שתזכה לנעול אותן ולרוץ ולקפוץ ולהשתולל, ולא שחלילה הנעליים לא יהיו בשימוש. נעליים בלויות מעידות על בריאות וחיים".

* וספי בן ניסן מהיישוב נופים כתב: "סבא של אשתי, ר' יהודה לייב ישראל ז"ל, ניצל מהתופת באושוויץ. הוא היה נוהג לומר לנו על הפסוק 'לחם לאכול ובגד ללבוש' שבשנים הנוראיות ההן זה לא היה מובן מאליו. לפעמים היה לך לחם אבל היית צריך להחליף אותו תמורת בגד ללבוש כדי לשרוד עוד יום, ולפעמים היה לך בגד ונתת אותו בתמורה לפרוסת לחם".