המדור הכי חשוב בעיתון בתקופת בחירות הוא מדור מודעות האבל. לשם אני אישית בורחת כשאין לי כוח למהומה התורנית. הנה מה שמופיע שם היום:
סמיון רוזנפלד בן ה-96 הוא הניצול האחרון ממחנה ההשמדה סוביבור. הסרט "הבריחה מסוביבור" מבוסס על סיפורו הבלתי נתפס: במחנה שבו הושמדו יותר מ-150,000 יהודים, הוא וחבריו הצליחו להרוג 11 אנשי אס.אס ולהימלט. רוב המורדים נתפסו ונרצחו. סמיון שרד, עד אתמול. ראש מועצת נחל שורק, אלי אסקוזידו, סיפר לי שבכל בוקר הוא עבר בבית האבות הסיעודי במועצה, כי אחרי ברכת "בוקר טוב" מסמיון – כל היום שלך מקבל פרופורציות. כעת השורד האחרון מסוביבור נפטר.
ציפורה פרידמן בן שלום, שנפטרה הלילה בגיל 93, הייתה הבת של האדמו"ר מויז'ניץ, ה"אמרי חיים". היא ובעלה עלו ארצה והקימו את קיבוץ רשפים בעמק בית שאן, במסגרת תנועת השומר הצעיר. שניהם שימשו כמזכירי הקיבוץ. אחרי שנים של נתק, היא חזרה לסעוד את אביה החולה – והקשר התחדש. משפחתה עברה לקיבוץ הדתי סעד. חוטים עדינים נטוו בין התנועה הקיבוצית לתנועה החסידית. אלפים זכו ללמוד מהמורה ציפורה – הסנדלרית של הקיבוץ – את סיפורי עגנון לאורך השנים, בתמהיל מיוחד של ישן וחדש, בין העיירה היהודית ליישוב העברי.
אחרי כמעט מאה שנים סוערות, בחייהם האישיים ובחיינו הלאומיים, שניהם ייטמנו היום באדמת ארץ ישראל. לזכרם.
