שלום מגיברלטר. בכניסה לתיכון היהודי המקומי עצרתי ליד השלט הזה. "בואו נתפלל אחת על השנייה", כתוב שם, ואז מופיעה רשימה של כל הבנות.
מתברר שכל אחת מהן קיבלה שם של חברה, יחד עם שם האמא, שמעה ממנה מה חסר לה ומה היא רוצה, והתחילה להתפלל עליה.
המנהלת מרים בנשק הסבירה לי שזה פרויקט לחודש אלול, הכנה לימים הנוראים. יש במבצע החינוכי הזה כל כך הרבה מעלות: לצאת מעצמנו, לראות גם את האחר, לברר ולדעת מה חסר לו ואז אפילו להתפלל על זה, לבקש בשבילו.
רובנו כבר לא בתיכון אבל גם בחיים הבוגרים אפשר לעשות עם עצמנו מבצע כזה בימים האלה. לצאת מעצמנו אל מצוקת הזולת, להתפלל על מישהו קרוב, ואולי גם לבקש בלי להתבייש שיתפללו עלינו.
תודה, תיכוניסטיות גיברלטריות ?. למדתי משהו.
שיתקבלו התפילות.
