אני עוד מנסה לעכל את מספר המשתתפות ואת משמעותו. יותר מ-12,000 ילדות, נערות ואימהות נרשמו תוך שלושה ימים למפגש הזום המיוחד של סדנת "נפגשות" על מוגנות.
אילה ברנע מארגון "לתת פה - תוכניות מוגנות לילדים ולנוער" פתחה את המפגש בשאלה שהפתיעה אותי: "מה הערכים שהכי חשוב לכן לשמור עליהם בחיים שלכן?". מה הקשר למוגנות, חשבתי לעצמי, ובינתיים אלפי תשובות הופיעו בצ'אט: משפחה, חברות, שמחה, אכפתיות, התנדבות...
"אתן רואות?", אמרה אילה, "תראו כמה טוב יש בעולם. כמה ערכים טובים ואנשים טובים. זו נקודת הפתיחה שלנו. רוב העולם הוא טוב. ואחד הדברים החשובים שעוזרים לשמור על הטוב בעולם, הוא לשמור על פרטיות הגוף שלנו ושל אחרים".
ואז היא נתנה סדרת כללים, הנה שניים לדוגמה:
1. לאף אחד אין זכות לגעת בנו במקום פרטי, לא משנה מיהו, גם אם מדובר בקרוב משפחה, באדם מפורסם, במורה או באח גדול של חברה.
2. אנחנו בגיל שבו קשה לנו להבחין בין טוב לרע, ולכן נכיר את המילה – מבלבל. אם קורה משהו מבלבל, שאנחנו לא בטוחים לגביו, צריך פשוט לספר למבוגר שאנחנו סומכים עליו (ואז כל אחת התבקשה לחשוב על חמישה מבוגרים שאפשר לפנות אליהם).
הסתכלתי על אילה בזמן שנתנה לילדות תרגילים, הסתכלתי על אלפי ילדות ואימהות מישראל, לונדון, ארה"ב, רוסיה ועוד, והבנתי שהכמות של המשתתפות מעידה גם על המהות: יש פה אמירה, זעקה, רצון עמוק בשינוי.
כשלומדים את פרשת השבוע, פרשת "בוא", נהוג לומר שבכל דור צריך לצאת כך ממצרים, לצאת תמיד משעבוד לגאולה. נראה לי שטיפול שורש בסוגייה הזו – הוא בהחלט חלק מהגאולה שדרושה לנו כעת.
חודש טוב, בשורות טובות.
