על חזון העצמות היבשות

בשבת של חול המועד פסח קוראים בבתי הכנסת נבואה מיוחדת: חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. נראה לי שהוא קריטי לימים אלה.
הנביא יחזקאל רואה בקעה מלאה בעצמות אדם יבשות, בשלדים. הם חסרי חיים, אבל אלוקים אומר לו: העצמות האלה עוד יחיו. עוד יהיו פה עור ובשר וגידים, והם יקומו לתחייה. העצמות האלה הם עם ישראל שיצא לגלות אחרי החורבן הנורא, והעם עוד יפרח ויעלה לארץ.
המילים האלה נאמרו לפני כ-2,500 שנה, והן אקטואליות יותר מכל פוש וכל מבזק. תחשבו על יהודי מיואש לפני אלף שנים בפולין או בתימן, קורא את הפסוקים האלה וממשיך לקוות: "וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת... וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וַיֹּאמֶר אֵלַי: בֶּן אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה... וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם".
ועכשיו – אם אתם בישראל – תסתכלו סביבכם. לא משנה אם אתם בבית, ברחוב, בעיר, במושב, בתחנת רכבת – אתם רואים סביבכם את הנבואה הזו מתחילה להתגשם. העצמות היבשות מכל הגלויות קמות לתחייה.
פרשנינו מסבירים שכך כל החלומות והתקוות והרצונות הטובים שלנו יתגשמו. שום דבר לא מת ולא הולך לאיבוד, תמיד יש תקווה עמוקה לבשורות טובות.
שבת שלום.
(בתמונה: קו האופק של ירושלים)