א.
האירוע עוד לא הסתיים. קודם כל - תפילות.
ראינו הלילה לינץ' ביהודים באמסטרדם. פוגרום מאורגן. ברמת המיקרו, מתברר שכמו ב-7.10, היו התרעות. אבל הקונספציה היא לא בעוטף עזה, היא בכל מקום. קשה לקלוט שיש פה אויב רצחני וצמא דם. ולכן ברמת המאקרו, הסיפור הוא לא אוהדי מכבי אלא עתידה של אירופה. כרגע, לשם היא הולכת. יש עליה התרעה אחת גדולה.
הפרשה שיקראו בכל בתי הכנסת בעולם היא "לך לך". גם באמסטרדם, תחת אבטחה כבדה כמובן, יקראו בבתי הכנסת את המילים העתיקות והנצחיות על היהודי הראשון בעולם. אברהם אבינו החל מסע שיש בו שני מסרים קריטיים בבוקר הזה:
ראשית, הכתובת בתעודת הזהות הלאומית שלנו היא ארץ ישראל. שנית, אסור לנו לברוח מהתפקיד שלנו. העולם מלא בחושך והתפקיד של אברהם ושל בניו הוא להאיר, לקדש, לחנך ולהיות ברכה לעולם כולו. לא להתחבא אלא להיות גאים בזהותנו ובמורשתנו ולהפיץ אותן החוצה. זה המאבק הכי בסיסי של חיים מול מוות, בשדרות כמו באמסטרדם.
המסע של אברהם טרם הסתיים. יש עוד הרבה עבודה. "אני חושב שהגיע הזמן לעלות", כתב לי הבוקר ידיד מאמסטרדם. "אני מקבל טלפונים מיהודים באמסטרדם שלא שמעתי מהם שנים וכעת הם מציעים לעזור לאחיהם", אמר שליח חב"ד באמסטרדם. אולי נתעורר.
אחרי הפרשה נקרא בהפטרה את המילים "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ, וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק". בשעות קשות, כמה מרגשת היא רשת הסיוע היהודית-ישראלית שנפרסה תוך שניות, מכל רחבי העולם. כמה אחים ואחיות לא ישנו כל הלילה, ומנסים גם ברגעים אלה לעזור.
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל מי שחווים כעת על בשרם את מה שאולי באירופה מנסים להדחיק.
שנזכה כבר להתגשמות הברכות בפרשה: "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".
ב.
סיפור ששלחה לי טייבי קמיסר, שליחת חב״ד בעיר:
“אי אפשר לתאר כמה עזרה הדדית הייתה פה, מאז האלימות הקשה נגד אוהדי מכבי. אבל לכזה אירוע לא ציפיתי: לאחת מנשות הקהילה היהודית היה ביום שישי בבוקר ריאיון עבודה חשוב, שהיא חיכתה לו זמן רב. כמו כולנו, היא התעוררה ביום שישי למבול של הודעות מודאגות, מנסה להבין מה קרה בלילה בעיר. תוך זמן קצר היא החלה לעזור, ויצאה ברכב שלה ללב העיר אמסטרדם כדי להביא אליה משפחה ישראלית שהיא לא מכירה, שתישאר אצלה בבית, עד שימצאו טיסה חדשה.
שעת הריאיון הגיעה, והיא עוד בנסיעה. כשצלצלו מהמשרד לשאול היכן היא, הסבירה שהיא עסוקה בעזרה דחופה לאנשים. ואם תפסידי בגלל זה את העבודה? הם שאלו, והיא השיבה שמבחינתה – היא עושה עכשיו את הדבר הכי חשוב, זה מקרה חירום והאחים שלה בסכנה.
היא ניתקה, אבל זה לא היה הסוף. אחרי כמה שעות שוב הגיע טלפון מאותו משרד. הבוס, הבעלים של המשרד, יהודי שלא כל כך מחובר לקהילה, שמע את הסיפור ופשוט הודיע לה שהיא התקבלה לעבודה. בלי פגישה, בלי ראיון. אם היא כל כך מסורה לבני עמה, הוא אמר, היא צריכה לעבוד אצלנו!”.
ג.
דודי אביטן כותב: "סיוון תראי מה זה יהודים בעולם, אני עובד עם קרן צליר שפתחה חמ"ל סיוע לישראלים באמסטרדם. הגיעו מאות פניות לעזרה של אוכל וחילוץ. אבל הגיעו גם עשרות פניות של אנשים מהקהילות היהודיות בהולנד ובבלגיה של אנשים שרצו לסייע.
הנה דוגמה של משפחה מהולנד שהבעל נסע שעתיים עד לאמסטרדם כדי להסיע כמה חבר'ה צעירים לשדה התעופה כי הם פחדו לעלות על מונית. והוא יעשה כמה נגלות בשביל עוד יהודים. זה כמו שבנאדם יסע מבאר שבע לירושלים כדי לקחת מישהו שהוא לא מכיר למבשרת ציון. איזו זכות להיות יהודי!".
