‏על אחדות, שליחות, עוצמה נשית ועוד

בוקר טוב מניו יורק. הנה כמה דברים שלמדתי כאן, כשצילמו את התמונה הקבוצתית השנתית החדשה בכנס של שליחות חב"ד:

1. אחדות. זו לא קלישאה. דווקא על רקע המתח הפנימי בישראל, שמעתי פה על הפעילות של 6,000 השליחות ברחבי העולם, ולמדתי עד כמה אפשר לדבר עם מי שאתה לא מסכים איתו ולמצוא את המכנה המשותף. עד כמה אהבת ישראל, וחיפוש הנקודה הפנימית הטובה שיש בזולת, מתוך כבוד – הם מרכיבים הכרחיים. הסיפור המשותף שלנו גדול יותר מכל מחלוקת זמנית.

2. שליחות - בכל גיל. בשורה הראשונה בתמונה, כמה סמלי, יושבות הנשים המבוגרות ביותר, שלא יוצאות לעולם לפנסיה ממשימת חייהן. לצידן יושבות נשים צעירות שמחזיקות תינוק שזה עתה נולד, כי בשליחות גם אין באמת חופשת לידה...

3. עוצמה נשית. זוהי תמונה שמוכיחה שהנהגה ופעילות ציבורית נשית לא סותרת שמירה על המסורת. להיפך. התורה, החסידות והאמונה – הן שנותנות לכל אחת מהן כוח להיות אימא ורעיה וגם לצאת למקומות רחוקים ברחבי העולם ולהקים שם מוסדות ולהנהיג וליזום.

4. מה שלא רואים בתמונה. מאחורי החיוכים לא הכול נוצץ וזוהר. שמעתי כאן גם על הקשיים, הדמעות, הבדידות, הגעגועים. הן לא מצטערות על המחיר הזה, אבל לפעמים אנחנו רואים רק הצלחות, ושוכחים את הדרך.

5. כל מי שמסתכל בתמונה הוא שליח. המטרה שלהן היא שזה יהפוך למשהו מדבק: גם בלי מינוי רשמי ותמונה קבוצתית, כל אחד מאיתנו הוא שליח שיכול להוסיף טוב במקום שבו הוא נמצא כעת. לא צריך לעבור לקטמנדו או למקסיקו, צריך רק לשנות את הדרך שבה מסתכלים על הסביבה שלנו.

תודה לאלפי השליחות שבתמונה על הימים האחרונים (מזהים שליחה שאתם מכירים?). נתתן לי הרבה חומר למחשבה...