הלבבות פתוחים. מהאמפי בקיסריה דרך בריכת הסולטן ועד רחבת הכותל, בכל מקום מתקיימים כעת אירועי סליחות וניגונים והכנה ליום כיפור. ידידיה ואני זכינו לדבר אמש עם תושבי היישוב יקיר, במפגש שהנחה רב היישוב, הרב אהרון כהן.
מישהי הציעה לי משל נחמד על הנהירה הגדולה הזו, בימים האלה של עשרת ימי תשובה. זה מזכיר קצת את הכפתור במחשב שתמיד מציע לך איזה עדכון שצריך להתקין, ושואל אותך אם לעשות את זה עכשיו, או מחר, או להזכיר לך בעוד שבועיים. נכון שכולנו לוחצים על עוד שבועיים, רק כדי להיפטר מהמטרד ולהמשיך במה שרצינו?
אז זהו, שעכשיו, לקראת יום כיפור, מבטלים את הכפתור הזה. אנחנו מרגישים שהזמן הוא עכשיו. זו עת רצון, שערי שמיים פתוחים, וזה הזמן לשדרג את התוכנה: להשתנות, להשתפר, להחליט החלטות וגם לקיים אותן, לעשות את כל מה שאנחנו יודעים שנכון לעשות ושאנחנו לא עושים. זוהי המתנה של יום הכיפורים: להפסיק ללחוץ שוב ושוב על כפתור חביב שיידחה עבורנו את הכול. הגיע הזמן.
