עכשיו תורה

שעון החול
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כשהיינו ילדים, הדמות הדתית המשמעותית בחיינו הייתה ה"באבא בובה". בתכנית "זהו זה", בזמן מלחמת המפרץ, מוני מושונוב שיחק דמות של רב מבולבל שמשתולל באולפן עם נבואות מצחיקות על סדאם חוסיין. בדורנו התחלפה ההנהגה הרוחנית – אסתי וראובן מ"ארץ נהדרת" היו לדתיים הכי מפורסמים, שלועגים לערבוב בין אמונות טפלות ושטויות פרימיטיביות לבין קדושה ואמת. בפרשת השבוע משה ממש מתחנן בפנינו לזכור מה המודל, בפסוק היפה הבא שהוא אומר לעם:

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחוקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה".

שווה לקרוא את המשפט הזה שוב. משה מסביר מהי הדרך להפוך למה שאנחנו אמורים להיות. גם רש"י מדגיש את הנקודה הזו לפחות פעמיים לאורך הפרשה: "בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים", הוא אומר לנו על דברי התורה, ואחר כך מוסיף: "כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמיתתם – תחשבו חכמים ונבונים. ואם תעוותו אותם מתוך שכחה – תחשבו שוטים".

זה לא מספיק מורגש בשיח הציבורי והתקשורתי היומיומי, אבל הפרשה מזכירה לנו: התורה היא חוכמתנו ובינתנו, ואנחנו, איתה, אמורים להיות עם חכם ונבון. לא עם בור ועילג. לא ברמה נמוכה. לא קאלט מביך. אם לסכם את דברי משה רבנו בפרשה, ערב הכניסה לארץ ישראל: יש לנו ארץ נהדרת, וגם תורה נהדרת.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.