עיניים לישראל
Photo by Hadas Parush - Flash90

שנים רבות יהודים הגיעו לארץ ישראל רק כדי למות בה. אנחנו זוכים לחיות בה, וזוהי זכות גדולה וחובה גדולה.

בפרשת השבוע, פרשת "ויחי", אומר יעקב אבינו: "אל נא תקברני במצרים". כך הוא מבקש מבנו יוסף. כלומר: נכון שאני לא חי כרגע בארץ ישראל, אבל אני רוצה לפחות להיקבר בה. זהו מסר לכל הדורות.

הרב שמשון רפאל הירש כותב שאחרי שבע עשרה שנים במצרים, יעקב הרגיש שהמקום התחיל להשפיע לרעה על צאצאיו:

"הנה כבר החלו להמיר את הירדן בנילוס, ובשהייתם במצרים חדלו לראות גלות. הייתה זו סיבה מספקת לומר להם: רצונכם ותקוותכם לחיות במצרים? אני – אין רצוני גם להיקבר בה".

הרב הירש כותב על החלפת נהר הירדן בנילוס, ואילו הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב עוד לפני השואה, שהיהודי בדורו "יחשוב כי ברלין היא ירושלים". עד כדי כך.

יעקב אבינו חושש שנרגיש מדיי נוח בכל הגלויות, במזרח ובמערב, במצרים ובאמריקה. הוא חושש שנתבולל, שנתבלבל, שנשכח. הוא מזכיר לנו – למרות הכול, על אף הכול, שהעיניים צריכות להיות נשואות למקום היחיד בעולם שהוא ביתנו.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.