סליחות

שמענו כאן הרבה את הביטוי "נוהרים" לאחרונה. הלילה ראיתי אנשים נוהרים, לסליחות בכותל המערבי. אלפים אלפים, מכל הארץ, מכל הסגנונות, עומדים יחד בשעה מיוחדת במקום מיוחד ופותחים את הלב. חלקם מכירים את המילים בעל פה, חלקם פחות. עמדתי ליד קבוצה שהסתכלה על המילים בפעם הראשונה, וקצת קינאתי: "בן אדם, מה לך נרדם? קום קרא בתחנונים". "לך ה' הצדקה, ולנו בושת הפנים". "נחפשה דרכינו ונחקורה". "הנשמה לך, והגוף פעלך, חוסה על עמלך". "חטאנו לפניך, רחם עלינו". לפעמים הפיוטים המוכרים משכיחים את המשמעות הפשוטה של המילים.

בדרך לכותל ראיתי מודעות, שעדיין תלויות, על מועמדים שמסבירים למה רק הם חזקים וטובים ומה רע באחרים. התנועה הנפשית אתמול בכותל הייתה הפוכה, וזו רק הכנה לכל המסע של ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור: לחפש במה אני לא בסדר, ולא לזרוק אחריות על אחרים. לא לשדר שאני הכי חזק ועוצמתי, אלא להכיר בכך שאני חלש וזקוק לחסד ולרחמים. וכן, גם לדעת להודות בכך שאני לא מושלם, שטעיתי, ושאני רוצה להשתפר.
במוצאי שבת גם בני עדות אשכנז יצטרפו לבני עדות המזרח לאמירת הסליחות. נדמה לי שהתזמון השנה מתאים לכולנו מאוד.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.