סכנה, חסד בלי גבולות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

את הרעיון הבא שלחה אליי שירה כהן, נערה מנוף הגליל: פרשת השבוע מתארת כיצד נחרבה העיר סדום. עיר שבה הטוב והרע התחלפו, עד שלא הייתה לה יותר זכות קיום. התושב יוצא הדופן בעיר סדום הוא לוט, שבניגוד לשכניו הרשעים, מתואר כמי שפותח את ביתו לזרים ומכניס אורחים, אבל גם זה נעשה באופן שגוי.

כאשר אנשי סדום שומעים שלוט מעז להכניס אורחים לבית, הם זועמים ודופקים על דלת ביתו בדרישה לפגוע בהם. לוט יוצא אליהם ומתחנן: אל תפגעו באורחים שלי. יש לי שתי בנות בבית, אני אוציא אותן אליכם במקום האורחים, ותעשו להן מה שתרצו. איזה סולם ערכים מעוות. לוט מוכן להקריב את בנותיו כדי לשמור על אורחיו.

לפעמים אנחנו כל כך רוצים לרצות את האחר, לרדוף אחרי מעשים טובים כמו הכנסת אורחים, שאנחנו שוכחים את היקרים לנו, את המעגל המשפחתי. אנחנו טובים ומקסימים לכולם, רק לא למי שגר איתנו באותו בית. כל כך חשוב לנו לפעול למען הרחוק, עד שאנחנו מזניחים את הקרוב. ימי הקורונה הם הזדמנות לחזק קודם כל את המשפחה הגרעינית ואת הבית. אחר כך אפשר לתקן את כל העולם.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.