סיפור מליל הסדר תשפ"ד בשדרות

הרב אוריאל בנר כותב מהעיר שדרות:
"רציתי לשתף בחוויה שהיתה לנו כאן בשדרות בליל הסדר. החלטנו, מספר משפחות, לצאת לרחוב באמצע הסדר, לשיר ולרקוד כדי להרים את המורל בימים אלה.
רקדנו עשר דקות, ותוך כדי הרגשנו שיש בזה גם תיקון לריקודים שלא רקדנו בשמחת תורה. במהלך אותו יום, כשלא באמת הבנו מה קורה, חשבנו שהארוע תיכף יסתיים. דמיינו שתיכף נצא ונשלים ברחוב את ההקפות שלא היו בבית הכנסת...
אז זה לקח יותר זמן, אבל השלמנו את ההקפות אתמול, בחג הראשון שלנו בשדרות מאז שמחת תורה, ופנינו לעתיד, בתפילה שכמו שאמרנו בהגדה: 'שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ', ועם ישראל ימשיך קדימה.
חשוב לציין שליל הסדר והחג שלמחרת היו מלווים בקולות רקע שרובם בא מהצד הטוב (קולות ירי שונים של צה"ל) ומיעוטם מהצד הרע לצערנו (אזעקת צבע אדום בבוקר החג).
מילות השירים ששרנו ברחוב קיבלו משמעות מיוחדת בסיטואציה הנוכחית: 'הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ', 'כִּי לֹא יִטֹּשׁ יה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב', 'אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים', 'אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב'.
חג חירות שמח,
אוריאל בנר, שדרות".