סיפורים על ר' שלמה זלמן

התמונה מתוך הספר "התורה המשמחת", בעריכת הרב יוסף אליהו.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הרב שלמה זלמן אוירבך נפטר היום לפני 26 שנים. הוא היה אחד מגדולי פוסקי ההלכה, שהתפרסם גם באנושיותו ובמידותיו המיוחדות. הנה כמה סיפורים קטנים-גדולים עליו, שיכולים לטהר קצת את האווירה בימים אלה:

• הרב יוסף אליהו מספר: "חמותו של הרב לא ראתה טוב, וביקשה שמישהו יקליט עבורה פרקי תהלים, כדי שתוכל להמשיך ולהתפלל בלי ספר. הוא כבר נחשב לגדול הדור אז, אבל הוא זה שהקליט לה בקול מתוק פרקי תהלים. כי אם צריך מישהו, אז 'מישהו' לא צריך להיות דווקא בחור צעיר. אם זו מצווה – אז הוא יעשה אותה. אין אצלו חלוקה במצוות, הכול חשוב. לכן הוא גם נהג לומר שצריך לקבוע זמן לחסד. לא רק לעשות חסד כשמזדמן. הרי לתפילה וללימוד יש זמן מוגדר שאנחנו מקצים להם, אז כך גם לביקור חולים וכדומה".

• יונתן בילט סיפר: "כילד בשכונת שערי חסד באתי לשאול את הרב האם מותר לשחק במשחק מסוים בשבת. הרב לא פסק 'אסור' או 'מותר' לפני ששיחק במשחק החדש והתלהב ממנו יחד איתנו, הילדים".

• יום אחד בצהריים אמר הרב שלמה זלמן אוירבך לאשתו שתמסור למי שיתקשר שאי אפשר להפריע לו כעת כי הוא צריך להכין שיעור. כשנכנסה האישה אל החדר הבחינה שהוא נח על מיטתו. הרי אמרת שאתה מכין שיעור, היא תמהה, היכן הספרים? מדוע ישנת? ענה הרב: גם לנוח לפני השיעור זו הכנה של שיעור. אם לא יהיה למלמד כוח, השיעור לא יהיה טוב. אדם צריך לדעת שלפעמים לנוח זו מצווה של ממש.

• כתלמיד צעיר, צלל אל לימוד הגמרא, אבל רצה גם ללמוד בספרי המוסר מדי פעם. כשראה שאינו מספיק, החליט שפעם בשבוע-שבועיים הוא יסגור את הגמרא, ירוץ לחדר שבו למד הרב קוק, ויביט בו בשקט מהצד, לומד תורה. דקה אחת שבה ראה את הרב קוק לומד בהתלהבות – הייתה בשבילו "שיעור מוסר". היא הלהיבה אותו לשבועיים-שלושה ונתנה לו כוח ללמוד, עד לפעם הבאה.

לזכרו.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.