עוד לא היה יום כיפור כזה בתולדותינו. הנה רק כמה רגעים מיום כיפור תשפ"ה, אתם מוזמנים להוסיף עוד ולספר מה עבר עליכם.
• תפילת "כל נדרי" בבית הכנסת "אוהל שמעון" ברמת גן, מירב סבר מספרת מה קרה במעמד פתיחת ההיכל: כולם רוצים לתרום ולזכות במצווה, והמחירים עולים, אחת הנשים נוקבת בסכום בקול חלוש. בסוף אחד הגברים זוכה. החזן מבקש לברך אותו, אבל הוא מפתיע – הוא שילם כדי להקדיש את הברכה לאותה אישה, שהיא אימא של חטוף. החזן פונה אליה, והיא מקדישה את פתיחת ההיכל לבן שלה: סשה אלכסנדר בן לאה ילנה. ככה נפתחו התפילות.
• בשדרות ובאופקים ובמושבים וקיבוצים בעוטף עזה - היה יום כיפור משמעותי. אבל היו שם גם מקומות שהתפילה חזרה אליהם כעת. קיבוץ סופה בעוטף עדיין מפונה. ארז, הגבאי בבית הכנסת של הקיבוץ, קיבל אישור להביא לשם מניין ביום כיפור. הוא הגיע להכין את בית הכנסת למתפללים ומצא לולב ואתרוג שנשארו שם משמחת תורה. "כל כך התרגשתי, זה כל כך סימלי. הלולב לא התייבש לגמרי, ואפילו באתרוג שהצטמק היה קצת ריח. השארנו אותם והתפללנו לצידם ביום הכיפורים. עוד נחזור, ובגדול".
• "לפני שבועיים נקראנו בצו 8 לגבול הצפון. היום זכינו לקיים את תפילות יום הכיפורים בקיבוץ בית זרע אחרי 93 שנה שהקיבוץ קיים ולא היתה הסכמה שיתקיים מניין בכיפור.
אנחנו חיילים עשינו במתחם הפלוגה בקיבוץ היינו 12 חיילים דתיים. הזמנו את חברי הקיבוץ בוצאפ סתמי. נכנס החג היינו בהלם באו עשרות חברים באו לקול נדרי וערבית, בבוקר באו מבוגרים ליזכור והשיא ועשרות רבות עם ילדים נשים וטף לנעילה. אנשים התרגשו בדמעות.
מה אני יגיד לא האמנתי שזה מה שיתגלגל הקב"ה בעל מלחמות זורע צדקות - אצלי זה קיבל משמעות חדשה היום.
לפני שבועיים לא חשבנו שלא נהיה ימים נוראים בבית והנה מצאנו את עצמנו תוקעים בשופר מארגנים כיפות מחזורים תפילות ימים נוראים ומארחים חברים שמעולם לא הכרנו .
החברים מהקיבוץ לא הפסיקו להודות בצאת כיפור וביקשו בדמעות שנבוא בשנה הבאה. לפני שנה היו לי דמעות של כאב וצער מהמראות בצאת כיפור והשנה התהפכו הדמעות להתרגשות ושמחה.
"וחתום לחיים טובים כל בני בריתך"
משה נעמן
גדוד הבוקע 5035
• ויש עוד אינספור סיפורים שנשלחו אליי – מבסיסים צבאיים, מבתי כנסת בעולם שהיו מלאים במיוחד, מבתי ספר ברחבי הארץ שהופכים ביום כיפור לבתי כנסת, ובסוף, אחרי כל זה - לא צריך "סיפור" מיוחד, יום כיפור עצמו הוא הסיפור. לכן אני רוצה לצטט דווקא נערה מירושלים, שהגיעה לתפילות לראשונה, אחרי השנה שעברנו, וסיכמה כך: "כשאומרים 'ביחד ננצח' – תמיד חשבתי שזה אנחנו, ביחד, אחד עם השני. זה חשוב, אבל ביחד ננצח – זה גם ביחד עם המסורת, ביחד עם אלוקים. ביחד איתו ננצח".
שיתקבלו כל הדמעות והתפילות והתקוות של היממה המיוחדת הזו. בשורות טובות