"שלום סיון, שמי דוד ועליתי בילדותי מאתיופיה. הלילה יצויין חג הסיגד, אחד המועדים החשובים של העדה. כבר זמן רב שעולי אתיופיה מסתכלים על היומן, מסתכלים על הקורונה, ותוהים האם נוכל להתכנס יחד כמו בכל שנה בטיילת ארמון הנציב. לצערנו, אחרי רצף של תאריכים נוספים שהקורונה קלקלה, גם את הסיגד נחגוג השנה מרחוק, אולי בזום, בלי להתקהל. חשבתי לעצמי שאולי נוכל להתרכז ככה במהות של היום הזה. בלי פוליטיקאים שנואמים, בלי מפגש שנתי עם כל החברים, נוכל בשקט לצום כנהוג ביום הזה, לחשוב על משמעות העלייה שלנו ארצה, על התפילות שלנו כל השנים לגאולה שלמה.
את הסיגד מציינים 50 ימים אחרי יום הכיפורים. זו נקודת עצירה שנתית בזמן, לעשות חשבון נפש ולבדוק את עצמנו. 50 ימים עברו מאז התפילות שלנו ביום כיפור – איפה אנחנו עומדים? מה הבטחנו אז, ומה צריך להזכיר לעצמנו כדי לקיים?
בשורות טובות".
