נס על הבוקר

"אימא, איזה נס. המחבל היה בערערה שעה וחצי אחרי הפיגוע, ואת לא שלחת אותנו יומיים לבית הספר!" – טוב, כל אחד וההגדרה שלו ל"נס". זו למשל ההגדרה של בן של חברה תל אביבית שלי. החלק היומי של פרשת השבוע פרשת ״בא״ ממשיך לתאר ניסים – היום מתרחשות מכת ארבה ומכת חושך.
אבל במקביל – הפרשה מציגה עוד נס, שנוגע הרבה יותר לנו ולחיי היומיום שלנו. נס הבחירה החופשית. הלב של פרעה והמתחולל בו הוא אחד הנושאים המרכזיים בפרשה. התורהלא מפסיקה לעסוק בלב שלו, שרגע אחד רוצה לשחרר את עם ישראל, ורגע אחר כך – מתחרט. דורות של פרשנים עוסקים בשאלה הזו: האם לפרעה הייתה בכלל בחירה חופשית? ואם כן, למה נאמר במהלך הדברים שה' הכביד את לבו? אחת התשובות שמצאו חן בעיניי מסבירה שהבחירה החופשית הולכת ונעלמת ככל שאנחנו בוחרים ברוע. בהתחלה כל אדם חופשי לבחור, אבל אם הוא מתמיד בבחירות רעות – היכולת לבחור אחרת פשוט מצטמצמת עם הזמן. הוא כבר הולך והופך למושחת, אין לו רגישות ועדינות, והמצפון והיצר כבר לא נאבקים כמו פעם. ככל שפרעה המשיך בדרך האכזריות והרשע – הרחמנות ממילא הלכה ונעלמה ממנו. תחשבו על מכור לסמים או לאלכוהול שהולך ומתמכר, וכבר קשה לו לצאת מזה, או על כל טיפוס שלילי אחר (ואולי גם על עצמנו בנקודות מסוימות). יש לנו בחירה, אבל ככל שאנחנו מתמידים לבחור בדרך שלילית מסוימת, הדרך החיובית מתרחקת בכל פעם מחדש.