אם מישהו נותן לכם מתנה – האם אתם אמורים גם לקבל על כך עוד שכר? הרבה הוגים עוסקים בשאלה של שכר ועונש, אבל השבוע מצאתי פירוש של רבי חיים בן עטר (המכונה "אור החיים") שמאיר את הנושא מזווית אחרת לגמרי. הוא כותב על הברכות והקללות שמוזכרות בפרשת השבוע (פרשת "ראה"), אבל לא מתייחס לתשלום או לעונש שמובטח אלא כותב כך:
"השמיעה בתורה היא תענוג מופלא ומחיה הנפש. המרגיש בטעם התורה, תשיחנו נפשו (הנפש שלו כאילו תגיד לו) כי עליו לשלם גמול טוב למתן מתנה טובה מופלאה, ואין צריך לומר שאין לתבוע שכר עליה".
כלומר: מי שמרגיש שקיבל מתנה עצומה ולא איזה עונש מגביל או ערימת הוראות, לא חושב שעליו לקבל על כך שכר בעתיד אלא להיפך, הוא מחפש איך לשלם גמול ולהודות ולהיטיב למי שהעניק לו מתנה שכזו. קל להבין את התפיסה הזו ביחס לשבת. מי שנהנה מהפורמט הגאוני הזה של שבת וטועם אותו, לא אמור לחוש אחר כך שמגיע לו פרס, אלא שהוא כבר קיבל פרס, והוא רק רוצה להודות על כך. שבת שלום.
