הנה כמה נתונים על השנה האחרונה: בכל 60 שניות צופים בעולם ביותר מ-4 מיליון סרטונים ביוטיוב, בכל 60 שניות נשלחים יותר מ-150 מיליון מיילים, בכל דקה כזו אנחנו שואלים את גוגל 3.5 מיליון שאלות ושולחים כ-20 מיליון הודעות ווטסאפ. פעם קראו לזה אוטוסטרדת המידע. היום זו אינתיפאדת המידע. זה מתקיף אותנו. אין מוח אנושי שמסוגל לקלוט כל כך הרבה אינפורמציה.
המצווה המרכזית בראש השנה שלפנינו היא שמיעת השופר. זה הדבר הכי חשוב ביומיים האלה, שאפילו מכונים בתורה "יום תרועה", בגלל תרועת השופר. זה מעניין, אומות אחרות מציינות את תחילת השנה בחגיגות ברחובות, בספירה קולנית לאחור, בשתייה ובאכילה – ואנחנו מתכנסים פנימה ומבקשים לשתוק ולהאזין. משנה לשנה דקת הדומייה הזו של השופר היא יותר אלטרנטיבית, יותר מהפכנית ביחס למציאות, שהופכת ליותר ויותר קולנית. אחרי עוד שנה ששברה שיאים של מלל, פטפטת וקשקשת – דממה. בכל שנה מחדש אנחנו מאפסים את המערכת. לא מדברים ומגיבים ומתווכחים, אלא שותקים ומקשיבים לקול שאומר משהו שהוא מעל למילים. וזו גם הברכה שמברכים:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר".
לרגע אחד: לא להשמיע, לשמוע. שנה טובה.