מפת הדרכים

איזה סוג דיבור דיברת?

והיום – מדברים על הדיבור עצמו. קטע נפלא של הרמב"ם על הנושא המרכזי בפרשות השבוע – המילים שיוצאות מפינו. "ואני אומר כי הדיבור יתחלק לחמישה חלקים", כותב הרמב"ם, ומציג חמש קטגוריות של דיבור: מצווה, אסור, מאוס, רצוי ורשות.

וכך הוא מסביר ומגדיר:

* המצווה – קריאת התורה ולימודה והעיון בה (יש עוד מצוות רבות שנעשות על ידי דיבור: תפילה, ברכת המזון, וידוי ביום כיפור, סיפור יציאת מצרים).
* האסור – עדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללות וניבול הפה ולשון הרע.
* המאוס – אין בו תועלת לאדם עצמו, כרוב סיפורי ההמון במה שאירע ומה שהיה, ואיך מנהג מלך פלוני בארמונו, ומה הייתה סיבת מותו של פלוני, או עושרו של פלוני, וזה נקרא אצל החכמים שיחה בטלה, והחסידים משתדלים מאוד להתרחק מדברים אלה.
* הרצוי (או האהוב) – הדיבור בשבח המעלות השכליות והמידתיות, ובגנות המגרעות, והערת הנפש למעלות בסיפורים ובשירים, והרחקתה מהמגרעות באותן הדרכים עצמן. וכן לשבח המעולים ולהללם במעלותיהם כדי לחבב הנהגותיהם בעיני בני אדם וילכו בדרכם, ולגנות הרעים במגרעותיהם כדי להמאיס מעשיהם. ויש אשר יקרא זה החלק – דרך ארץ.
* הרשות (או המותר) – הדיבור במה שנוגע לאדם במסחרו ופרנסתו ומאכלו ומשתהו ומלבושו ושאר צרכיו. וזה רשות, איננו רצוי ואיננו מאוס.

בעצם, אנחנו אומרים ושומעים וקוראים מיליוני מילים, כמעט בלי אבחנה. הקטע הקצר הזה הוא "מפת דרכים" בתחום.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.