מעבר לליקויים ולאבחונים

הפסוק "כבד פה וכבד לשון אנוכי"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
מסביב יהום סער, אבל ממש במקביל לבחירות הסוערות ולסיכומי השנה האזרחית ולכל החדשות, מיליוני תלמידים ומורים נמצאים בשגרה ארוכה-ארוכה של חורף, שהיא לא תמיד קלה. הנה רעיון ששלח לי יוסי קנפלמכר, מנהל בית הספר "נתיבות משה" ביישוב קדימה:
"משה רבנו מגמגם. התורה כותבת במפורש, בלי להסתיר: כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן. לטעמי יש כאן מסר עמוק. בואו נדמיין ילד שנולד ולא מצליח לדבר ולהתבטא, בטח לא מול ציבור. איזה מחשבות עוברות בלב ההורים שלו? הם אומרים לעצמם: מה יהיה איתו, איך הוא בכלל יגדל ויתפתח ויקים משפחה, מה ייצא ממנו? ולעומת זאת, מה מראה לנו התורה? שמשה רבנו, שכמעט אי אפשר היה להבין משפט שהוא אמר, הפך לאייקון המנהיגותי הגדול ביותר שהאנושות כולה מכירה. הוא הפך לאדון הנביאים, הוריד תורה מן השמיים ובעצם – הוא לא מפסיק לדבר איתנו עד עצם היום הזה...
זה מאוד מחזק ילדים עם קושי לימודי, והורים לילדים עם בעיות קשב, ריכוז והתנהגות. אנחנו לא מנהלים את העולם. האבחנה הראשונית של הליקוי לא קובעת את העתיד באופן ודאי. אדם יכול לקבל שליחות ותפקיד ולהשתנות לגמרי. בכל פעם שתלמיד נכשל ומרגיש שהוא לא יכול ולא מסוגל, אני מסתכל עליו ונזכר במשה רבנו".
Attachments area
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.