היום, ד' אדר ב', לפני 27 שנים נפטר מנחם בגין. לדעתי הוא הותיר לנו שלושה מסרים רלבנטיים מתמיד:
1. לא למלחמת אחים. פעם קרבות בין מחנות לא התנהלו באינסטגרם, אלא בתותחים ובדם. בפרשת אלטלנה, אחרי שיהודים הרגו יהודים על חוף ימה של תל אביב, בגין קיבל החלטה כבירה – להבליג, למרות הכול. הוא כאילו קרא על הסיפון את אגדות החורבן שלנו, והחליט ללמוד לקח.
2. לא לפחד מדרך ארוכה. המספר הזה בלתי נתפס בעידן הפוליטי התזזיתי שלנו: בגין ישב באופוזיציה 9,490 יום, והמתין. אין תקדים למנהיג שהפסיד בשמונה מערכות בחירות וניצח בתשיעית. זהו שיעור אדיר על התמדה, מסירות, עמל וסבלנות. שלו, וגם של בוחריו.
3. *יהדות. הדור שלפניו ניסה לחולל מהפכה – מהתנ"ך אל הפלמ"ח, בלי היהדות ה"גלותית" שתפריע. בגין התחיל לתקן. הציונות אינה מרד ביהדות אלא המשך טבעי שלה. לכן הוא אמר "ברוך השם" ו"בעזרת השם" ונלחם על כבוד השבת והגיור. ציבורים רחבים שהודרו (יוצאי מחתרות, חרדים, מזרחיים, מסורתיים) קיבלו מקום של כבוד, בזכותו. בצוואתו ביקש שלא להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל אלא בהר הזיתים, "ליד לוחמי המחתרות, כיהודי פשוט".
לזכרו של מנחם בן זאב-דב.