ממש!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תקראו רגע את המשפטים הבאים: "הפעם ממש הגזמת!", "אני ממש, אבל ממש, שונא חצילים!", "היה נפלא, ממש נפלא". המילה ממש מבהירה שהדברים הם אמיתיים, מציאותיים, חדים ונכונים. היא מבהירה את רצינות המשפט כולו.

בלימוד היומי של ספר התניא, ספר יסוד בתנועת החסידות, הגענו אתמול למשפט מדהים: "ונפש השנית בישראל – היא חלק אלוה ממעל ממש". רבי שניאור זלמן מלאדי, מחבר ספר התניא, כנראה רוצה שנשים לב באופן מיוחד לנקודה הזו:

אנחנו כבר רגילים לומר שנבראנו בצלם אלוקים, שיש בכל אחד מאיתנו ניצוץ אלוקי וקדוש. אבל האם אנחנו מפנימים את זה, או רק אומרים את זה כמליצה, על אוטומט, בלי לחשוב? האם אנחנו קולטים שלצד הנפש הבהמית שלנו, לצד היצר הרע, יש עוד נפש שנייה – והיא חלק אלוקי ועליון, חלק מהבורא האין-סופי, אבל ממש? ואם חלק כזה אכן קיים בנו, איך להגדיל אותו ולגרום לו להיות זה שמוביל אותנו?

אפשר לחיות 120 שנה בלי לשים לב לחתיכת האלוקות הזו שבתוכנו, וגם בתוך הזולת. חנוכה, חג האור, הוא זמן טוב להיזכר באור הפנימי הזה שקיים בנו. אבל ממש קיים.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.