בתמונה: נציג ישראלי, יולי אדלשטיין, נואם אתמול לראשונה בפרלמנט הרוסי. בפרשת השבוע מופיעה שירה מיוחדת מאוד שעם ישראל שר: "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת". הפרשנים מסבירים שזהו תיאור של תולדותינו: במדבר קיבלנו מתנה ושמה תורה. אם נשמור על המתנה ונדבוק בה - נהפוך לנחלה של האל (נחליאל). ואם נתמיד בדרך הזו הלאה - נעלה על במת ההיסטוריה, ולא נרד ממנה לעולם. המסר שלנו יהפוך לנצחי, בזמן שעמים אחרים עם תרבויות מפוארות ייעלמו. יותר מ-3000 שנה אחר כך, השירה נמשכת. לא ירדנו מהבמה. וממדבר מתנה, וממתנה נחליאל, ומנחליאל - במות.
הנה דברי הפתיחה של אדלשטיין בנאומו:
"לפני 33 שנים נאסרתי, כאן במוסקבה, על ידי שלטונות ברית המועצות, בעוון לימוד השפה העברית. נאסרתי, כי לימדתי את השפה שבישרה לעולם את דחיית העריצות ואת שלטון הצדק, את אהבת האדם ואת תקוות הדרור. נאסרתי, כי פעלתי להפצת השפה בה נאמר לאברהם, מייסד הדת היהודית: 'לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'. רק אחרי תשע שנים כִּמְסוֹרַב עלייה, מתוכן שלוש שנים של עבודות פרך בגולאג, יכולתי גם אני לצעוד בעקבות אברהם אבינו. לפני 30 שנים בדיוק עליתי לארץ ישראל, המקום בו הוקמה מחדש מדינת היהודים. גם בחלומותיי הטובים ביותר, לא האמנתי שאגיע לרגע הזה. עבורי, זוהי סגירת מעגל כפולה: שלי, יולי אדלשטיין, ושל העם היהודי כולו, שאני עומד כאן כנציגו. היום, אני עומד כאן לפניכם, כיושב-ראש כנסת ישראל, ובאותה השפה שֶבְּעָוֹון הוראתה נאסרתי, אני מברך אתכם בברכה היהודית העתיקה: שלום עליכם".