מכתב מהגולן

"שלום סיון, זו אפרת בדיחי, זכיתי להימנות על החבורה שהקימה את מושב קשת ברמת הגולן. ממש בצאת חג הפורים הגיעה הידיעה: ארצות הברית תכיר בריבונות ישראל על הגולן. כמו בעלילת מגילת אסתר, האירועים מסחררים, מבלבלים, אבל מובילים בסוף אל הטוב. הרי פה ושם ביישוב שלנו עוד אפשר למצוא את הסטיקר הישן: 'העם עם הגולן'. והנה, פתאום, לא רק העם - עוד עמים עם הגולן. אנחנו לא צריכים את הכרתם הרשמית כדי לדעת שזה ביתנו, אבל אנחנו שמחים שהעולם מתחיל להכיר באמת. כשבריטניה נתנה את הצהרת בלפור, אמר הרב קוק: אנחנו לא מודים לאומה הבריטית, אנחנו מברכים אותה על שהייתה לה הזכות להודות באמת. והאמת היא, שזה הרי לא רק הצורך הקיומי של ישראל בביטחון. זה הרבה למעלה מזה: הריבונות המבורכת שלנו כאן גאלה חבל ארץ שלא ידע אלא להמטיר דם ואש ותימרות עשן. ההגעה שלנו שיחררה את הניצרה מעל ברכות שמיים וארץ, והגולן התחיל לדבר מטעים וכרמים, יישובים ועדרי בקר, חשמל ירוק וחופי כנרת שוקטים. כל זה היה רדום פה עידן ועידנים מתחת לבזלת, כל זה חיכה לנו מימי שבט מנשה, חיכה מימי המשנה והתלמוד. חזרנו. שבת שלום מהגולן".