אני הולכת לכתוב הבוקר משהו שאני לא מבינה עד הסוף, ובטח לא מצליחה ליישם, אבל נתקלתי בו בתוך ספריו של רבי נחמן מברסלב והוא תפס אותי וסיקרן אותי. בחלק היומי פרשת השבוע דנה רבות בנושא העבדות, ומכריזה למעשה על שחרור מכל עבדות פיזית: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", נכתב הבוקר בפרשה.
איך מסביר רבי נחמן את השחרור הזה מעבדות לחירות? מה הוא כותב על הפסוק הזה? ובכן, הוא טוען שיש גוף ונשמה (טוב, זה ידוע) ושצריך לבדוק כל הזמן מי מהם העבד ומי מהם המלך, כי אצל רובנו – התבצע חילוף. וכך הוא מסביר:
"אצל רוב בני האדם אכילה ושתייה ושאר תאוות הגוף אין נקרא עבודה כלל, ומצוות ומעשים טובים נקראים אצלם עבודה ויגיעה, וזו בחינת חילוף, שנתחלף המלך והעבד. נתחלף אצלם שרצון הנשמה שהיא בת מלך באמת – זה נקרא אצלם עבודה, ורצון הגוף, שהוא בחינת עבד – זה אין נקרא אצלם עבדות כלל, כאילו היה חס ושלום הגוף מלך על הנשמה. ובאמת הדבר בהיפך ממש, כי הנשמה היא המלך באמת, והגוף הוא העבד, וכמו שהעבד מחויב לעבוד את רבו ולעשות רצונו, כמו כן הגוף מחויב לעבוד את הנשמה ולבטל רצונו מפני רצונה".
